פסק-דין בתיק עפ"ג 11377-01-11

המשיבה הורשעה לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 3733/05 (בימ"ש שלום נתניה) ב- 9 עבירות על פי סעיף 117(א)(6) יחד עם סעיף 119 לחוק מע"מ, ב- 9 עבירות על פי סעיף 117(4)(14) ביחד עם סעיף 119 לחוק הנ"ל, וב- 9 עבירות לפי סעיפים 17(ב)(8) יחד עם סעיף 119 לחוק הנ"ל, ונידונה לקנס בסכום של 30,000 ש"ח או 360 ימי מאסר תמורתם, לשנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, וחויבה לחתום על התחייבות בסכום של 15,000 ש"ח בתנאים הקבועים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי קולת העונש וב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא הטיל על המערערת עונש מאסר לריצוי בפועל וקנס בסכום גדול יותר לאור חומרת העבירות בהן הורשעה, וטעה כאשר השווה את עונשה של המשיבה לעונשים שהוטלו על בעלה דאז, גרושה דהיום, שהודה בביצוע העבירות במסגרת הסדר טיעון ונידון לעונש מאסר על תנאי ולתשלום קנס כפי שהוטלו על המשיבה.

לטענת המערערת, בימ"ש קמא לא התחשב בחומרת העבירות בהן הורשעה המשיבה, שהעונש הקבוע בצד חלקן הוא 5 שנות מאסר, לא התחשב בכך שהמשיבה פעלה ללא לאות להעלמת כספי המיסים מהרשויות והעבירה אותם לחשבונה הפרטי, ובכך פגעה בצורה ממשית בקופת הציבור, וכן טוענת כי העונש שהוטל עליה לא עולה בקנה אחד עם רף הענישה כפי שנקבע בפסקי הדין שהוזכרו בסעיף 15 להודעת הערעור.

לטענת המערערת, בימ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לכך שהמשיבה סירבה בתוקף להשתתף בהסדר שנכרת בין בעלה דאז לבין הרשויות לצורך הסרת המחדל, כך שהמחדל כולו הוסר על ידי גרושה והיא לא הביעה חרטה על מעשיה.

ב"כ המשיבה טוען כי גזר-הדין נושא הערעור הוא גזר-דין מידתי שכן גם אם מדובר בעבירות חמורות הרי בימ"ש קמא התחשב בנסיבותיה האישיות הקשות של המשיבה כפי שעולה מטיעוני בא כוחה לעונש, וכפי שעולה מסיפא גזר-הדין בעניינה, ונכון נהג כאשר השווה את העונשים שהוטלו עליה לאלה שהוטלו על בעלה דאז שכן גם אם בעלה הוא זה שהסיר את המחדלים, הרי הוא הגיש תביעה נגדה להשתתף במימון הסרת המחדלים.

עיון בהכרעת הדין של בימ"ש קמא, אשר ניתנה לאחר ששמע את כל הראיות מעלה כי חלקה של המשיבה  בביצוע העבירות נושא גזר-הדין היה חלק מרכזי ולא נבע רק מהיותה שותפה לחברה שהוקמה על ידי בעלה דאז, ואשר נרשמה על ידו כשותפה באותה חברה.

מהכרעת הדין עולה כי המשיבה חתמה על שש חשבוניות נשוא כתב האישום, החזיקה בחמישים אחוז ממניות החברה, היתה מורשית חתימה מטעם החברה, הציגה עצמה אחראית על ענייני הכספים בחברה, ניהלה וטיפלה בפועל בענייניה הכספיים של החברה, נפגשה עם ספקים ולקוחות של החברה, חתמה על חשבוניות החברה ועל המחאות בשם החברה ושילמה לספקים, וכן גבתה כספים מלקוחות החברה (ראה עמ' 29-31 להכרעת הדין).

יש באמור לעיל כדי להוכיח את מעמדה של המשיבה בחברה שיחד איתה ביצעה את העבירות נושא גזר-הדין, ולהביא למסקנה כי לא מן הראוי היה להשוות את מעמדה למעמדו של הבעל דאז, במיוחד כאשר הבעל גרם להסרת המחדלים, וכן הודה והביע חרטה על מעשיו במסגרת הסדר טיעון אליו הגיע עם המאשימה.

אף אנו, כמו בימ"ש קמא, איננו מתעלמים מנסיבותיה האישיות הקשות של המשיבה, אך הלכה פסוקה היא כי כאשר מדובר בעבירות מס המשקל שיש לתת לאותן נסיבות הוא משקל שאיננו רב יחסית.

בימ"ש קמא פירט בעמ' 46 לגזר-הדין את נסיבותיה האישיות הקשות של המשיבה אך אין באלה כיד לפטור אותה מריצוי עונש מאסר, ולו בעבודות שירות.

יש בנסיבות האישיות הקשות, בצירוף הטענה כי המשיבה מימנה חלק מהסרת המחדלים שהוסרו על ידי בעלה דאז, כדי לגרום לנו שלא להחמיר בגובה הקנס שהוטל עליה על ידי בימ"ש קמא חרף היותו חורג ממדיניות הענישה כאשר מדובר בעבירות מס כמו אלה שביצעה המשיבה.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור בחלקו וקובעים כי המשיבה תרצה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות בפנימיית אור משה ברח' דבורה הנביאה 81 בתל-אביב החל מיום 27.12.11.

המשיבה תתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 27.12.11 בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ברמלה.

יתר חלקי גזר הדין בת.פ. 3733/05 (בימ"ש השלום בנתניה) יעמדו בתוקפם.

<#4#>

ניתן והודע היום ח' כסלו תשע"ב, 04/12/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמשיבה.